כלוב הציפורים הוא סט שזכה בפרס אוסקר אולי כמה פרסים. אני זוכרת שהיינו בסוף שבוע וחיפשנו סרט בנטפליקס והכל לא התאים ופתאום נתקלנו בתקציר של הסרט זה ואני אמרתי – יאללה. סנדרה בולוק.
כבר בהתחלה הסרט מכניס לדריכות ולו מהטיפוס השונה של סנדרה בולוק שמשחקת את האישה שהייתי רוצה להיות מן כזאת יפה אצילית שלא אכפת לה מכלום. מי לא הייתה רוצה להיות כזאת. העלילה מתפתחת במורה מותחת וגם האופן בו "סוף העולם" מגיע – מיוחד.
כן, כלוב הציפורים, הוא סרט שראינו רק קצת לפני הקורונה, וה"מגיפה" שם הייתה מדבקת בצורה שבה אם אדם מסתכל בעיניים פקוחות על משהו שהצופה לא יודע – הוא הורג את עצמו. מתאבד. בדרכים מאוד נוראיות ומצמררות מדפיקת הראש על אבן עד עמידה לפני משאית שדורסת אותו והתנפצות על חלום גבוה ונפילה מטה.
בהמשך הסרט מתגלה ה"מגיפה" הבאמת נוראית – ישנם אנשים שמדבקים וקשה לזהותם. סנדרה בולוק יולדת ילד לתוך סוף העולם הזה בתוך בית של אנשים שהצליחו להימלט מאימת העיניים וסגרו את עצמם בבית.
מהר מאוד מתגלה כי בין האנשים יש מי שחושב רק על עצמו ובכך מסכן את כל החבורה וכי שיש בידו להתריע על התקרבותם של כוחות האופל – הם ציפורים.
כיאה וכנאה לסרט הוליוודו מותח, סנדרה מוצאת גבר שלוקח אותה ואת התינוק תחת חסותו, ולא שסנדרה צריכה חסות – היא הרי יפה ואצילית שלא אכפת לה מכלום. ובכל זאת, עד שהגבר הזה מציל את חייה ובכך נחשף בעיניו למראה שגורם לו לירות בראשו, הוא הדבר שנוסך בה עוד יותר בטחון ממה שיש לה.
סנדרה מאמצת תינוקת של אישה שאף היא הצליחה להיכנס לבית אך בכל התנהגות אגואיסטית של אחד האנשים בו הביא נחשפת לרשע הגדול ומוצאת את עצמה ממיתה את עצמה.
סנדרה ושני הילדים יוצאים למסע לעבר מקום אחד בטוח שנשאר בעולם ואחרי תלאות רבות היא מגיעה לגן עדן של עיוורים שהעובדה שאין ביכולתם לראות – מקנה להם את היכולת לחיות.
לכפר העיוורים מגיעים עוד פליטים שגורלם שפר עליהם והם חיים בהרמוניה יחד עם ציפורים שמגנות עליהם מפני כוחות הרשע.